גלקסיה היא המבנה הסדור הגדול ביותר ביקום. גלקסיה היא אוסף כוכבים שאינטראקציה כבידתית קושרת אותם יחד, והם סובבים כולם יחדיו עם הגלקסיה. גלקסיות שכנות מרכיבות צבירי גלקסיות וצבירי-על מורכבים מהרבה צבירי גלקסיות. מרבית הגלקסיות ניתנות לסיווג נוח לאוסף מוגבל של מבנים קלים לזיהוי.
ביקום קיימות מאות מיליארדי גלקסיות. טלסקופים מודרניים מאתרים כמאתיים מיליארד, ועם שיפור הטכנולוגיה מתגלות גלקסיות נוספות.
הרוב המכריע של כוכבים נוצר בגלקסיות. גודלן של גלקסיות נע בין גלקסיות ננסיות המכילות כעשרה מיליון כוכבים לגלקסיות ענק המכילות כמאה טריליון (1014) כוכבים. מספר הכוכביםבגלקסיה ממוצעת נמנה בעשרות מיליארדים. בגלקסיית שביל החלב שבה שוכנת מערכת השמש שלנו, יש בין 200 ל-400 מיליארד כוכבים.
גלקסיות שאינן כבולות כבידתית זו לזו במסגרת צביר גלקסיות מצייתות להתמתחות המרחב הכלל יקומית ומתרחקות זו מזו. תופעה זו נחזתה על ידי הוגי תאוריית המפץ הגדול ואושרה בתצפיות רבות, שאותן יזם האסטרונום אדווין האבל בשנת 1930.
ישנם סוגים רבים של גלקסיות, שסיווגן נקבע על פי צורת הכובים הסדורים בה: גלקסיה לוליינית , גלקסיה אליפטית , גלקסיות לא סדורות , גלקסית עדשה , גלקסיית טבעת , גלקסיות ננסיות וגלקסיות אפלות.
האופן בו נוצרות גלקסיות עדיין אינו ברור די הצורך. רוב המודלים הממוחשבים, המניחים צבירה של גז היולי בשל פעולת הכבידה בין חלקיקי הגז, מנבאים יקום בו גלקסיות אליפטיות מהוות כ 90% מכלל הגלקסיות, בעוד שבפועל חוזים בחלוקה שווה כמעט של לולייניות מול אליפטיות.
בעיה בלתי פתורה נוספת היא חורים שחורים סופר-מאסיביים שנמצאים בליבת חלק ניכר מהגלקסיות, אם לא בכולן. לא ידוע כיצר נוצר חור שחור סופר-מאסיבי, ועל פי חישובים של קצב ספיחת החומר המקסימלי לחור שחור במסה נתונה, המאסיביים ביותר מהחורים השחורים המאסיביים לא יכלו לגדול למסתם הנוכחית גם אם ספחו את כמות המאסה המקסימלית שביכולתם, ברציפות מאז המפץ הגדול. בעיות מסוג זה, אשר נראות בלתי פתירות וכביכול שומטות את הקרקע תחת רגלי התאוריה, נפוצות בהיסטוריה של האסטרונומיה והקוסמולוגיה, ועל פי רוב מתגלות כנטולות משמעות עמוקה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה